המוזיאון הפרטי שלי

קיר שלם שצריך למלא בדברים יפים. מתחילים!
המסגרות האלו הן האוסף הכי אקלקטי שנוצר אי פעם – וזה מה שאני אוהבת בהם.

פרויקט המסגרות התחיל כשקיבלתי קרטון מלא מסגרות ריקות וישנות בכל מיני גדלים, כאלה שעוד היו עושים פעם באופן ידני. את חלקן השארתי בגוון חום כהה ואת חלקן צבעתי בספריי לבן.

הנחתי את כל המסגרות על הרצפה בניסיון למצוא איזשהיא קומפוזיציה שתעבוד טוב לפני שהקיר מתחיל להתחורר ללא דרך חזרה.

בעזרתה האדיבה של חברה כשרונית, מצאנו סידור נחמד שיושב טוב בעין.
המסגרות נתלו. יופי.

בכנות, הקיר הזה ישב עם מלא מסגרות ריקות עליו במשך יותר משנה. כי פשוט לא הצלחתי להחליט מה לתלות בהן. ואז זה היכה בי – החלטתי שהקיר הזה יהיה המוזיאון הפרטי שלי – תערוכות מתחלפות של הציורים ודברים יפים שאני אוהבת. הכל יהיה דינמי ונתון לשינויים ועדכונים. עם הזמן התווספו מסגרות יותר מודרניות (בסגנון שנות ה-90) 🙂 ובהמשך גם מסגרות איקאה מהמאה הזו.

המסגרת מתפרקת מאחור וניתן להכניס פנימה את התמונה. 

מסגרת לתמונה משנות ה-90
מסגרת לתמונה משנות ה-90
ציור מים במסגרת , לומדים לצייר
ציור מים במסגרת , לומדים לצייר

הרקע סביב התמונה אמור להיות לבן, אבל בטעות הנחתי אותו הפוך ויצא רקע אפור. דווקא אהבתי את זה אז השארתי כך.

מסגרת עץ פשוטה צבועה בשאריות צבע סגול
מסגרת עץ פשוטה צבועה בשאריות צבע סגול

מסגרת בצבע טבעי שצבעתי בסגול, הדפסתי משפט השראה ומיקמתי "כמעט" במרכז (אופס).
בדקתי אם שקף יכול לשמש כתחליף לכיסוי זכוכית. התשובה היא – כנראה שלא ממש…

מסגרת עץ ישנה שכבר היתה צבועה בצבע כהה ובתוכה איור של חיות מדברות ביער. 
כשנגמרו המשולשים להדביק מאחורי המסגרות, עברנו לשלב האילתור: חתכנו עם פלייר אטב משרדי והדבנקו עם דבק חם מאחורי המסגרת.

מהדק משרדי חתוך על מצע דבק חם
מהדק משרדי חתוך על מצע דבק חם

המסגרת הלבנה הזו גם הייתה צבועה בצבע כהה וכדי לאוורר את האווירה היא קיבלה טיפול של ספריי לבן. ספריי רב תכלתי שמוכרים בחנויות היצירה ב-10 ש"ח. המסגרת הזו עדיין מחכה לקבל ציור.

מצטרפת לאופנה האחרונה של ציורי במבי עם פרחים.

את המסגרת העגולה  הזו רכשתי בחנות לציוד אומנות- במקור היא מיועדת לריקמה- אבל פה היא תקבל תפקיד חדש. ציור עגול יגיע בקרוב…

מסגרת עגולה מחכה לציור
מסגרת עגולה מחכה לציור
המוזיאון הפרטי שלי
המוזיאון הפרטי שלי

כתוב/כתבי תגובה